משל המכמורת בים
לאחר שישוע סיים לספר לעם סדרת משלים באזור הכינרת, הוא שולח אותם לעיסוקיהם ושב לביתו. בשלב זה תלמידיו ניגשים אליו ומבקשים שיבאר להם את אחד מהמשלים שסיפר )משל זוני השדה/החיטים והזונין).
מתי י"ג: 36 אָז שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ בָּאֶר־נָא לָנוּ אֶת־מְשַׁל זוּנֵי הַשָּׂדֶה׃ 37 וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם הַזּוֹרֵעַ אֶת־הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם׃...
לאחר ביאור המשל לתלמידיו הוא מספר להם שלושה משלים נוספים (משל האוצר, משל המרגלית היקרה ומשל המכמורת שהורדה לים). שלושת המשלים הללו מופיעים רק בבשורת מתי והם מסופרים לתלמידיו בלבד (לא להמוני העם).
מתי י"ג (המשל): 47 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם *לְמִכְמֶרֶת אֲשֶׁר הָשְׁלְכָה לַיָּם וּמִינִים שׁוֹנִים יֵאָסְפוּ לְתוֹכָהּ׃ 48 וְכַאֲשֶׁר נִמְלְאָה הֶעֱלוּ אֹתָהּ אֶל־שְׂפַת הַיָּם וַיֵּשְׁבוּ וַיִּלְקְטוּ אֶת־הַמִּינִים הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֵת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ׃ 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃ 50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃
*מִכְמֶרֶת – רשת דייג, מְצוֹדָה.
באופן כללי
המשל מדבר על האנשים בעולם הקרואים בשם מאמינים, על כל אלה שרואים את עצמם כשייכים אל ישוע כחלק מהקהילה שלו, מגוף המשיח. ישוע מסביר במשל הזה שלא כל אדם שנראה, טוען או מגדיר את עצמו כמאמין בו, באמת שייך אליו. בקץ הימים כפי שתתרחש הפרדה לנצח בין בני האדם שהאמינו בישוע (שבאמת שבו אל אלוהים) לאלה שדחו אותו כמושיע או לא התייחסו אליו, כך תתרחש הפרדה בתוך קבוצת האנשים שטוענים שהם מאמינים בו. כל אלה שאינם שלו, גם אם האמינו בו בשכלם ולקחו חלק בפעילויות שונות הקשורות לאמונה בו, יושלחו לאבדון נצחי באגם האש הבוער בגופרית (בדיוק כפי שכל יתר בני האדם הרשעים שלא האמינו בו ולא שבו תשובה).
פירוש
המִכְמֶרֶת (רשת הדיג) - מסמלת את האמונה בישוע.
היָּם - מסמל את העולם.
המִינִים השׁוֹנִים (של הדגים) שנאָסְפוּ לְתוֹך המִכְמֶרֶת - מסמלים אנשים שונים מכל רחבי העולם שמגדירים את עצמם כמאמינים / תלמידי ישוע / ככאלה שייכים אליו.
דגי הים, למרות שאינם מוזכרים באופן ישיר, מסמלים את כל האנשים בעולם.
וַיִּלְקְטוּ אֶת־הַמִּינִים - מסמל את ההפרדה הנצחית שתיהיה בין
כל האנשים שרואים בעצמם תלמידי ישוע, ככאלה שמחשיבים את עצמם שייכים אליו.
המכמורת (רשת הדייג) מאוד מזכירה את התבטאותו של ישוע כאשר קרא לפטרוס, אנדרי,
יוחנן ויעקב ללכת אחריו.
מרקוס א': 16 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יָם־הַגָּלִיל וַיַּרְא וְהִנֵּה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֹּרְשִׂים מְצוֹדָה (רשת דיג) בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ׃ 17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וְאֶתֶּנְכֶם דַּיְּגֵי אֲנָשִׁים׃ 18 וַיַּעַזְבוּ מַהֵר אֶת־מִכְמְרֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו׃ 19 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מְעַט מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וְגַם־הֵמָּה בָאֳנִיָּה וּמְתַקְּנִים אֶת־ְֳּהַמִּכְמֹרוֹת׃ 20 וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּ אֶת־זַבְדַּי אֲבִיהֶם בָּאֳנִיָּה עִם־הַשְׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו׃
כפי שרק חלק מתוך דגי הים נכנסו לתוך רשת הדייג כך רק חלק מהאנשים בעולם מאמינים בישוע, ומגדירים את עצמם כשייכים אליו (נוצרים, יהודים משיחיים). מתוך הדגים שנכנסו לרשת (אנשים שמגדירים את עצמם מאמינים בישוע) רק אחוז קטן באמת שייכים אליו (איברים בגוף המשיח, חלק מהקהילה האמיתית), אלא הם הַמִּינִים הַטּוֹבִים. את כל היתר ישוע מעולם לא הכיר והם הטעו/רימו את עצמם שהם שייכים אליו, אלה הם הַמִּינִים הָרָעִים.
נשים לב שישוע מדגיש במשל שמבדילים את הרשעים מתוך קבוצת הצדיקים.
מתי י"ג (המשל): 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃
ישוע אומר את האמת הזאת באופן חד וברור. לא כל אדם שקורא לו אדון/מאמין בו באמת שייך אליו. ישוע מדגיש שהרבה אנשים נמצאים במצב הזה וביום האחרון, במשפט, הם ינסו לתרץ להגנתם שהם עשו כאן בעולם מעשים למענו, כאשר בפועל הם חיו בשביל עצמם, למלא את רצונם.
מתי ז': 21 לֹא כָל־הָאֹמֵר לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי יָבוֹא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם כִּי אִם־הָעֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 22 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֹאמְרוּ רַבִּים אֵלַי אֲדֹנִי אֲדֹנִי הֲלֹא בְשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת׃ 23 אָז אֶעֱנֶה־בָּם לֵאמֹר מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם סוּרוּ מִמֶּנִּי פֹּעֲלֵי אָוֶן׃
מתי כ"ב (מתי כ' 16): 14 כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים׃
ישוע קורא לאנשים להאמין בו וללכת אחריו, אך הרוב הגדול אינם שייכים אליו והם נשארים בגדר קרואים. לעומתם יש כאלה שנענו לקריאה באמת ושבים אליו עם כל ליבם, אלה הם הנבחרים. בספר התגלות ישוע מרחיב את המונח "הנבחרים" ומכנה את הקבוצה הזו בשם הקרואים הנבחרים והנאמנים. קרואים - ישוע קרא להם לשוב אל אלוהים ולהאמין בו, הנבחרים - ישוע בחר בהם לפני מוסדות תבל, נאמנים - הם שמרו את עצמם בנאמנות לישוע, שמרו על האמונה והקדושה עד הסוף.
התגלות ט"ז: 14 הֵמָּה יִלָּחֲמוּ בַשֶׂה וְהַשֶׂה יוּכַל לָהֶם כִּי הוּא אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲשֶׁר עִמּוֹ קְרוּאִים וּבְחִירִים וְנֶאֱמָנִים הֵמָּה׃
לדעתי ניתן לחלק את הקבוצה שמוגדרת כ-"קרואים" בלבד לשני סוגים. סוג אחד הוא אנשים שלא מוכנים לעזוב את אוצרות העולם הזה, לוותר על כל מיני דברים שנפשם אוהבת, דוחים את ההזמנה של ישוע וממשיכים בחייהם (בדומה לאיש העשיר שישוע אמר לו להיפטר מכל רכושו ולבוא אחריו, מתי י"ט 16-22). אנשים כאלה לא מגדירים את עצמם כמאמינים או תלמידי המשיח. הסוג השני הוא אנשים שכן מחליטים להאמין בישוע אבל הם לא באים אליו לפי התנאים שהוא קבע, הם לא שבים אל אלוהים בכל ליבם ולא חיים לפי רצונו. אנשים במצב הזה מגדירים את עצמם כמאמינים בו אבל בפועל הם מרמים את נפשם לחשוב שהם שייכים אליו. אין להם קשר אישי עם ישוע, הם עדיין חיים בחטא וממלאים את רצונות נפשם. אלה להבנתי הם הדגים הרעים שנכנסו לרשת הדיג.
פולוס כותב אל קהילת הפיליפים על אנשים כאלה.
פיליפים ג': 17 אַחַי הֱיוּ חֲבֵרִים לַהֹלְכִים אַחֲרָי וְהַבִּיטוּ אֶל־הַהֹלְכִים כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹפֵת לָכֶם׃ 18 כִּי רַבִּים הַהֹלְכִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וְעַתָּה גַּם־בִּבְכִי אֲנִי אֹמֵר כִּי־אֹיְבֵי צְלוּב הַמָּשִׁיחַ הֵם׃ 19 אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם הָאֲבַדּוֹן אֲשֶׁר כְּרֵסָם אֱלֹהֵיהֶם וּכְבוֹדָם בְּבָשְׁתָּם וְקִרְבָּם הַבְלֵי חָלֶד׃
עלינו לזכור שהמאמינים שבאמת שייכים לישוע הם קבוצה קטנה מאוד מכלל אוכלוסיית העולם. ישוע מכנה אותנו בתור עדר קטן.
מתי י"ב: 22 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וְלֹא לְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃ .... 32 אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֶת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת׃
הערה: אינני חושב שכל פרט במשלים חייב לסמל משהו רוחני. להבנתי ישנם דברים שהם רק חלק מהסיפור במשל. לדוגמה, להבנתי, לשפת החוף ולדייגים כשלעצמם אין סמליות רוחנית והם רק חלק מהסיפור.
וְכַאֲשֶׁר נִמְלְאָה הֶעֱלוּ אֹתָהּ - הרשת התמלאה בדגים ולאחר מכן העלו אותה מהים, זהו אין יותר אפשרות לדגים להיכנס לתוכה. התמלאות הרשת מסמלת את סיום האפשרות שניתנת לבני האדם לשוב אל ישוע ולהאמין בו, קץ העולם. חשוב לציין שהרשת מתמלא לא בגלל כמות הדגים הכללית שבתוכה אלה עקב כמות הדגים הטובים שנכנסו לתוכה.
יחזקאל י"ח: 23 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃
הראשונה לטימותיוס ב': 3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ׃ 4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ כִּי יִוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וִיקַבְּלוּ דַּעַת הָאֱמֶת׃
השנייה לפטרוס ג': 9 וְלֹא־יְאַחֵר יְהוָֹה אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ כַּאֲשֶׁר־יֵשׁ חֹשְׁבִים זֹאת לְאִחוּר כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ וְלֹא יַחְפֹּץ בַּאֲבֹד הָאֹבְדִים כִּי אִם־בִּפְנוֹת כֻּלָּם לַתְּשׁוּבָה׃
אלוהים שיודע את הכל, יודע כמה אנשים יענו לקריאה לשוב אליו ויאמינו בישוע המשיח. הוא לא מוכן לוותר על אדם אחד שישוב אליו ויהיה במלכותו לנצח. אלוהים מגלה לנו שבתוכניתו עכשיו זה הזמן בו הגויים (אנשים מעמים שונים, מלבד עם ישראל) שבים אליו, הדגים הטובים מהגויים נכנסים אל הרשת. בשלב זה בו אנחנו חיים כיום, מעטים מעם ישראל באמת מאמינים בישוע ושייכים אליו. אך כאשר מספר המאמינים מהגויים יתמלא יגיע הזמן שדגים מעם ישראל יכנסו אל תוך הרשת, תקופה זו תהיה רק בקץ. רק אז תהיה התעוררות רוחנית גדולה בעם ישראל ושליש מהעם יאמין בישוע (זכריה י"ב 13-10, י"ג 13).
מתי כ"א:23 וַיָּבֹא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְלַמֵּד שָׁם וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ בְּאֵי־זוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ הָרְשׁוּת הַזֹּאת׃ .... 43 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־תֻקַּח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִסֹּב לְגוֹי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־פִּרְיָהּ׃
מתי כ"ד: 14 וַתִקָּרֵא בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת בְּכָל־הָאָרֶץ לְעֵדוּת לְכָל־הַגּוֹיִם וְאַחַר יָבוֹא הַקֵּץ׃
אל הרומים י"א (כל פרק י"א עוסק בעם ישראל): 25 כִּי לֹא־אֲכַחֵד מִכֶּם אַחַי אֶת־הַסּוֹד הַזֶה פֶּן־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם (המאמינים מהגויים) שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּא לִידֵי טִמְטוּם הַלֵּב לְמִקְצָתוֹ עַד כִּי־יִכָּנֵס מְלֹא הַגּוֹיִם׃ 26 וְכֵן כָּל־יִשְׂרָאֵל יִוָּשֵׁעַ כַּכָּתוּב וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע מִיַּעֲקֹב׃
וַיֵּשְׁבוּ וַיִּלְקְטוּ אֶת־הַמִּינִים הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֵת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ – פעולת הליקוט/חלוקת הדגים ע"י הדייגים מסמלת את המשפט, ההפרדה לחיים נצחיים או למוות נצחי. (מקביל להפרדה בין החיטה והזונין במשל זוני השדה).
הַמִּינִים הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים – מסמלים את המאמינים שבאמת שייכים לישוע, כפי שישוע מכנה אותם הַצַּדִּיקִים. אלה כפי שהדגים שנשמרים ימלכו עם ישוע במלכותו ויירשו את חיי הנצח (מקביל לחיטה שנאספת אל האסמים במשל זוני השדה).
הַמִּינִים הָרָעִים שהִשְׁלִיכוּ אותם – מסמלים את אלה שהאמינו בישוע בשכלם, הגדרו/חשבו את עצמם כשייכים אליו אך הם מעולם לא שבו אל אלוהים בכל ליבם, לא באו אל ישוע בתנאים שהוא קבע. בפועל הם חיו כאן כל האדמה למלא את רצון נפשם. חלקם יהיה עם כל יתר בני האדם שסרבו לקבל את ישוע, באגם האש הבוער בגופרית לנצח. ישוע מכנה אותם בתור רְשָׁעִים.
מתי י"ג (המשל): 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃ 50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃
בכתובים יש שני מאורעות עתידיים בהם מתרחשת הפרדה בין הרשעים והצדיקים לנצח. בשני המאורעות האלה גזר הדין של הרשעים הוא לאש גהינום ושניהם מתרחשים בסיום העולם. האחד מתרחש בביאתו השנייה של ישוע לעולם, בשיא תקופת הצרה הגדולה, ממש לפני תחילת מלכות 1000 השנים והשני מתרחש בסוף מלכות אלף השנים של המשיח.
המאורע הראשון:
בביאתו השנייה ישוע מביס את צר המשיח (החיה), נביא השקר, את כל הצבאות האדירים
שתוקפים את ירושלים ובנוסף השטן נתפס ונכלא ל-1000 שנים בתהום. זמן קצר לאחר מכן
מתרחש משפט לכל יתר בני האדם שעדיין חיים בעולם ולא השתתפו פיסית במלחמה על
ירושלים. המשפט הזה נקרא משפט העמים או משפט הכבשים והעתודים (יואל
ד', מתי כ"ה).
כתוב לנו שבמשפט הזה כל בני האדם הרשעים יושלכו לאש שלא תכבה לעולם והצדיקים יכנסו
למלכותו של ישוע כאן בארץ. העולם במתכונת הנוכחית הגיע לסיומו ומתחיל עידן חדש בו
ישוע מולך והבריאה משתחררת מעבדות החטא.
*הערה: יכול
היות שגזר דינם של האנשים הרשעים במשפט זה הוא מוות ונפשם תגיע לשאול, שם היא
תמתין בייסורים למשפט הכיסא הלבן שלאחריו הם יושלכו לגיהנום (כלומר הביטוי
"אש עולם" בתאור הקטע הזה בכתובים מתייחס לתחנה הסופית אליה הם יגעיו).
המאורע השני:
מתרחש בסוף מלכות 1000 השנים, אנו קוראים שהשטן משוחרר מכלאו ומסית המוני בני אדם
נגד ישוע בפעם האחרונה. הם ינסו לתקוף את ירושלים אך המרד הזה יסתיים במהירות
ע"י אש שתרד מהשמים ותשמיד את כולם. לאחר מכן מתרחש משפט נוסף, משפט הכיסא
הלבן (התגלות כ'). כל בני האדם מבריאת העולם שמתו (הרשעים) ולא הושלכו לאש גיהינום קמים
לתחייה למשפט. במשפט הזה כל אדם שלא כתוב בספר החיים של השה יושלך לאבדון לנצח. כל
יתר בני האדם שהאמינו בישוע לפני תקופת המיליונים ומלכו אתו, וכל יתר בני האדם
שנולדו בתקופת המילניום ובחרו להאמין בו יכנסו אל הנצח, לארץ החדשה ולשמים החדשים
שאלוהים יברא.
*הערה: יכול להיות שבמשפט הזה גם יקומו לתחייה אנשים צדיקים שמתו בתקופת 1000
השנים (הכתובים
בספר החיים של השה) וכמובן שהם יהיו לנצח עם אלוהים.
להבנתי התיאור במשל על ההפרדה מתאים
לשני המאורעות הללו ואינני יכול להגיד שהוא מתייחס ספציפית לאחד מהם.
לגבי המלאכים, ישוע אומר שהוא ישלח אותם לבצע את ההפרדה בין הצדיקים לרשעים. אין
בכתובים פרטים רבים על כך, דבר זהה מופיע בהסבר של ישוע על משל זוני השדה. מהמעט
שניתן להבין כנראה שהמלאכים יהיו במשפט הזה ואולי הם אלה שיאספו את כל בני
האדם למשפט ולאחר מכן יבצעו את גזר הדין.
מתי י"ג: 40 וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יְלֻקְּטוּ הַזּוּנִין וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה׃ 41 בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וְלִקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֵת כָּל־הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֵת כָּל־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן׃ 42 וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃
מתי י"ג: 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃ 50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃
מתי כ"ה: 31 וְהָיָה כִּי יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל־הַמַּלְאָכִים הַקְּדֹשִׁים עִמּוֹ וְיָשַׁב עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ׃ 32 וְנֶאֶסְפוּ לְפָנָיו כָּל־הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים וּבֵין הָעַתּוּדִים׃ 33 וְהִצִּיב אֶת־הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֵת הָעַתּוּדִים לִשְׂמֹאלוֹ׃ 34 אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת־הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם לְמִן־הִוָּסֵד הָעוֹלָם׃ 35 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵא הָיִיתִי וַתַּשְׁקוּנִי אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי׃ 36 עָרוֹם וַתְּכַסּוּנִי חוֹלֶה וַתְּבַקְּרוּנִי בַּמִּשְׁמָר הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי׃ 37 וְעָנוּ הַצַּדִיקִים וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב וַנְּכַלְכְּלֶךָ אוֹ צָמֵא וַנַּשְׁקֶה אוֹתָךְ׃ 38 וּמָתַי רְאִינוּךָ אֹרֵחַ וַנַּאַסְפֲֶָ אוֹ עָרֹם וַנְּכַסֲֶָּ׃ 39 וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בַּמִּשְׁמָר וַנָּבֹא אֵלֶיךָ׃ 40 וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם׃ 41 וְאָז יֹאמַר גַּם אֶל־הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ לְכוּ מֵעָלַי אֲרוּרִים אֶל־אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָּׂטָן וּלְמַלְאָכָיו׃ 42 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא הֶאֱכַלְתֶּם אוֹתִי צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקִיתֶם אוֹתִי׃ 43 אֹרֵחַ הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי עָרוֹם וְלֹא כִסִּיתֶם אוֹתִי חוֹלֶה וּבַמִּשְׁמָר וְלֹא בִקַּרְתֶּם אוֹתִי׃ 44 וְעָנוּ גַם־הֵם וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ אֹרֵחַ אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַמִּשְׁמָר וְלֹא שֵׁרַתְנוּךָ׃ 45 אָז יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁלּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן־הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה גַּם־לִי לֹא עֲשִׂיתֶם׃ 46 וְהָלְכוּ אֵלֶּה לְמַעֲצֵבַת עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם׃
חזון יוחנן י"ט: 20 וַתִּתָּפֵשׂ הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר אִתָּהּ אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאוֹתוֹת לְפָנֶיהָ וְהִדִּיחַ בָּהֶן אֶת־נֹשְׂאֵי תָּו־הַחַיָּה וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ וּשְׁנֵיהֶם הֻשְׁלְכוּ חַיִּים בַּאֲגַם־הָאֵשׁ הַבֹּעֵר בְּגָפְרִית׃ 21 וְהַנִּשְׁאָרִים נֶהֶרְגוּ בַחֶרֶב הַיּוֹצֵאת מִפִּי־הָרֹכֵב עַל־הַסּוּס וְכָל־הָעוֹף שָׂבְעוּ מִבְּשָׂרָם׃
תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם - הוא תיאור קצר של המתרחש בגיהינום. סבל אדיר שלא פוסק עד כדי כך שמייללים וצורחים מכאב, ללא תקווה, ללא יכולת שהמצב ישתנה - לעולמי עד. ישוע משתמש בביטוי הזה ובביטויים דומים לתאר את האבדון הנצחי. כדאי לדעת שיש בכתובים מספר שמות/ביטויים שמתייחסים לאותו המקום בו הרשעים (כל אדם שלא שב בתשובה) יהיו לנצח:
· גֵּיהִנֹּם (מתי ה' 29, 30, י' 28, י"ח 9, כ"ג 15 ,33 , מרקוס ט' 43, 45 ,47, לוקס י"ב 5).
· תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם (מתי י"ג 42 ,50)
· הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִׁנָּיִם (מתי ח' 12, כ"ב 13).
· הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִׁנָּיִם (לוקס י"ג 28, מתי כ"ד 51).
· אֲגַם הָאֵשׁ / אֲגַם־הָאֵשׁ הַבֹּעֵר בְּגָפְרִית (התגלות י"ט 20, כ' 15,10).
· חֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם (דניאל י"ב 2).
· מַעֲצֵבַת עוֹלָם (מתי כ"ה 46).
· הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה (מרקוס ט' 43, 45).
· אֲבַדּוֹן (יוחנן י"ז 12, מעשי השליחים ח' 20, אל הרומיים ט' 22, II לתסלוניקים ב' 3, התגלות י"ז 8, 11).
· הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי (התגלות כ' 6,14 , כ"א 21).
*נקודה מעניינת: כל הנושא של העונש הניצחי כמעט ואינו מוזכר בתנ"ך (תורה, נביאים, כתובים). ישנם כשלושה מקומות בולטים בו מדובר על כך והם מופיעים ב: דניאל י"ב 1-3, מלאכי ג' 19, ישעיהו ס"ו 24.
סיכום שלושת המשלים (משל האוצר בשדה, משל המרגלית היקרה, משל המכמורת שהורדה לים):
ישוע סיפר לתלמידיו שלושה משלים. בשני הראשונים הוא דיבר על אנשים שנחשפו אליו והחליטו לתת את הכל בכדי להיות שייכים לו. הם לא חסכו מעצמם דבר והיו מוכנים לשלם כל מחיר ולכן הם באמת שייכים לו (כפי שהוא ויתר על הכל עבור כל אחד מאיתנו). במשל השלישי ישוע מסביר שלא כל אדם שטוען או נראה כשייך אליו הוא באמת אדם שהיה מוכן לתת את הכל. יש אנשים שמרמים את עצמם ואין להם באמת קשר אישי אתו. ישוע יודע מי שלו ובקץ הוא יעשה את ההפרדה הזו.
אל הרומיים ח': 9 וְאַתֶּם אֵינְכֶם בַּבָּשָׂר כִּי אִם־בָּרוּחַ אִם־אָמְנָם רוּחַ הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי מִי שֶׁאֵין־בּוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ׃